חברי ועדת הפרס:

כב' שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה, יו"ר;

מר אבי פרימור, שגריר לשעבר באיחוד האירופי ושגריר לשעבר בגרמניה;

פרופ׳ יחיעם וייץ, החוג ללימודי א"י, אוניברסיטת חיפה;

מר שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ויו״ר מכון גולדה מאיר;

עו"ד ד"ר מורן סבוראי, משרד עו"ד בשה-זבידה-סבוראי.

 

 

תקנון פרס ראשת הממשלה גולדה מאיר

1. מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה

מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה הוא עמותה שהוקמה לשם הנצחת פועלה ותרומתה של ראשת הממשלה גולדה מאיר לחברה הישראלית. העמותה פועלת שלא למטרות רווח וללא מטרה פוליטית.

 2. מטרות הפרס

במסגרת פעילותו של המכון, הוא מתכוון להעניק מדי שנה פרס למוסד ו/או אדם ו/או חבר בני אדם בגין פעילות מיוחדת וראויה לציון או עבודה אקדמית הקשורים לתחומי פעילותה השונים של גולדה מאיר, ובכלל זה מדינת רווחה, שוויון חברתי וכלכלי, זכויות עובדים ויחסי עבודה, פעילות לקידום שלום וביטחון, וקידום מנהיגות נשים בחברה.

מטרת הפרס הינה לעודד שמירה ופיתוח הערכים והזכויות המנויים לעיל על ידי מתן פרסים כספיים לגורמים התורמים תרומה משמעותית להשגת התכליות האמורות.

3. ועדת הפרס

הפרס יוענק על ידי ועדה ציבורית שתוקם לשם כך על ידי המכון, בראשות שופט בדימוס או איש ציבור בכיר ותמנה חמישה חברים.

4. תנאים להגשת בקשות לפרס

בקשות לפרס המוגשות לוועדת הפרס תכלולנה את הפרטים הבאים:

4.1 תיאור מפורט של הפעילות (מחקר, מעשה, הישג, פיתוח) ושל תרומתה לשימור ופיתוח הערכים והזכויות המנויים לעיל. התיאור יוגש              בקובץ פי.די.אף (PDF) (אותו ניתן להגיש בדוא"ל או בפקס או בדואר רגיל, כמפורט מטה).

4.1.1 ככל שהמדובר בעבודה אקדמית, תצורף העבודה במלואה. במקרה זה, יינתן דגש על תרומה אקדמית מוכחת ו/או על מחקר פורץ                   דרך בתחומו;

4.1.2 ככל שמדובר בפעילות מיוחדת אחרת בשדה המעשה, יכלול הקובץ תיאור מפורט של העשייה ויכלול ככל הניתן נתונים רלבנטיים                   המבססים את הפעילות. במקרה זה, יושם דגש על תרומה מוכחת, יוצאת דופן ורבת ערך בהיבט המקצועי, הערכי או החברתי.

4.2 קורות חיים של מגיש/ת/י ההצעה. אם מגישי ההצעות הינם צוות, יש לפרט את רשימת השותפים לצוות ואת תרומת כל שותף לעבודת הצוות.

במקרה שמגיש הבקשה כבר קיבל בעבר פרס עבור אותה פעילות ו/או עבודת מחקר – יש לציין זאת במסגרת הבקשה לפרס.

4.3 ניתן לצרף המלצות התומכות במועמדות לפרס.

הוועדה שומרת לעצמה את הזכות ליזום בעצמה פנייה לגורמים שונים העשויים להתאים כמועמדים לקבלת הפרס.

5. פנייה ביוזמת הוועדה

הוועדה שומרת לעצמה את הזכות ליזום בעצמה פנייה לגורמים שונים העשויים להתאים כמועמדים לקבלת הפרס.

6. דרך הגשת הבקשות לפרס

מדי שנה תפרסם ועדת הפרס לציבור קול קורא שבו יוצגו פרטי ההליך להגשת הבקשות לפרס לאותה שנה ויצוין בו המועד האחרון להגשת הבקשות לפרס.

הבקשות לפרס תוגשנה בכתב לכתובת הבאה: מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה (ע"ר) רחוב מצדה 7, בני ברק, 5126112; או בדוא"ל office@bszlaw.co.il; או בפקס 03-7743001.

 

 

גולדה מאיר, החלה את פעילותה הציבורית כיו"ר מועצת הפועלות בהסתדרות והגיעה עד לפסגה – ראשת הממשלה הראשונה של ישראל, והיחידה עד כה.

מאיר ניפצה את תקרת הזכוכית זמן רב לפני שהמונח היה שגור בפי כל. היא הייתה לשרת העבודה (אז קראו לזה "משרד העבודה והבינוי") המשפיעה ביותר מאז ומעולם. בשנותיה הראשונות והקריטיות כל כך של המדינה, עסקה מאיר בשיכון ובניית תשתיות, יישוב עולים, התמודדות עם בעיות אבטלה הקשות ויצירת תשתיות תחבורה שזכו לכינוי "כבישי גולדה", כבישים שנסללו לעיירות הפיתוח.

את 7 השנים שבהן כיהנה במשרד העבודה כינתה "השנים היפות שלי". באותן שנים היא יזמה, גיבשה ויישמה תכנית חקיקה מרשימה וחסרת תקדים. גולת הכותרת הייתה חוק הביטוח לאומי שכונה אז "חוק גולדה". החוק הסדיר לראשונה את מערכת הביטחון הסוציאלי של כל האזרחים – דמי אבטלה, לידה, קצבאות זקנה וילדים, קצבאות נכות ועוד.

בנוסף לכך חוקקה מאיר שורה של חוקי עבודה (חוקי מגן) המהווים עד היום את המסד של משפט העבודה בישראל: חוק חיילים משוחררים, חוק שירות מילואים, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נוער, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק שירות התעסוקה, חוק שכר שווה וחוק פיצויי פיטורים, חוק יישוב סכסוכי עבודה וחוק הסכמים קיבוציים. כל החוקים האלה הם פרי יוזמתה, וכולם התקבלו במהלך כהונתה (למעט חוק שירות התעסוקה, חוק פיצויי פיטורים וחוק שכר שווה – שהגתה והובילה אך התקבלו רק לאחר תום כהונתה).

בתפקידה הבא, שרת החוץ, כיהנה במשך עשר שנים. מאיר הובילה ופיתחה רשת של קשרים בין מדינת ישראל המבודדת של אז לבין מדינות העולם השלישי, בהן מדינות אפריקה. היא ראתה חשיבות עצומה בשילובן של הנשים במאמצי הפיתוח של המדינות הצעירות שאך השתחררו מעול הקולוניאליזם, ולצורך כך גם הקימה ב-1961 את "מרכז כרמל", שנועד לסייע לקידום נשים ממדינות מתפתחות על ידי מתן הכשרות מקצועיות בנושאים החיוניים לפיתוח ארצותיהם. המרכז פעיל גם היום ומיישם את חזונה של גולדה מאיר לשיתוף פעולה בין לאומי של נשים באמצעות הכשרות בארץ ובחו"ל.

גולדה מאיר נבחרה לתפקיד ראש הממשלה ישראל אחרי שהועדפה על פני שני גנרלים מעוטרים (יגאל אלון ומשה דיין) ועל פני אחד מאבות הכלכלה הישראלית (פנחס ספיר). היא הנהיגה את המדינה במשך 5 שנים מורכבות וגורליות.

גולדה מאיר כתבה באוטוביוגרפיה שלה: "העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני אישה מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות,  כשם שלא עוררה בי את המחשבה שמצבם של הגברים עדיף על זה של הנשים – או שזה אסון ללדת ילדים. בכלל לא. וגברים מעולם לא נהגו בי לפנים משורת הדין".