תיקי דגל

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הקפיא את חקיקת פיצול תאגיד השידור הציבורי בשים לב לסוגיות החוקתיות שעולות מן העתירות בפניו ובכלל זה פגיעות בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובזכות ההתארגנות של העיתונאים, בצד פגיעות במרקם הדמוקרטי ובחופש הביטוי של הציבור על היבטיו השונים (בית המשפט העליון, 2017).
ערעור של ארגון העובדים התקבל ונקבע כי אין לראות בכל הקונצרן כולו כיחידת מיקוח אחת. בהקשר זה נקבע כי לא די בכך שחברות אחיות במסגרת הקונצרן מתנהלות בשיתוף פעולה כזה או אחר ביניהן, ואף לא די בכך שמפעלי הקונצרן שוכנים חלקם בסמיכות גיאוגרפית, כאשר עובדי החברה עובדים במפעלים מוגדרים השייכים לחברה בלבד ומופעלים על ידו (בית הדין הארצי לעבודה, 2017).
ערעור של ארגון העובדים התקבל ונקבע כי עיון בכלל החומר בתיק מעלה כי שאלת הפיצוי על פי סעיף 33 יא' לחוק הסכמים קיבוציים (פגיעה בהתארגנות העובדים במסגרת ארגון עובדים) לא ניתן לה מענה הולם בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה, הן בנוגע לגובה הסכום שנפסק בהתחשב בהלכה הפסוקה בקשר לכך והן בנוגע למספר מקרי ההפרעה להתארגנות שהוכרו ככאלה. בהתייחס לפגיעה בהתארגנות ציין בית הדין הארצי הן מכתב שהוציא המעסיק לעובדים, הן את דבריו של מנהל בכיר והן את גובה ניכויי השכר שבוצעו לעובדים במהלך השביתה שעל פני הדברים דומה שחורג מניכוי שכר בגין ימי היעדרות של עובד. בנסיבות העניין, הוחזר התיק לבית הדין האזורי לעבודה לבחון מחדש את גובה הפיצוי (בית הדין הארצי לעבודה, 2017).
בית הדין הארצי קבע שיש לראות במועד הגשת הבקשה להכרה בבית הדין האזורי לעבודה כמועד הקובע לבחינת היציגות ולא במועד הראשון בו הודיע ארגון העובדים למעסיק במכתב כי הוא ארגון העובדים היציג (בית הדין הארצי לעבודה, 2017).
נוכח קיומן של ראיות לכאוריות לזכאות המבקשת לסעד המבוקש, ומאחר שמאזן הנוחות נוטה לטובתה, ניתן צו מניעה זמני כנגד הפסקת כהונת המבקשת בתפקידה הן כעובדת והן כנבחרת ציבור. טענות המעסיקה כי די בכך שהעובדת מקבלת שכר נדחו ובכך התקבלה טענת העובדת כי פגיעה בה כעובדת יכול ותהא בכך שנפגע מעמדה (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2017).
בית המשפט העליון בשיבתו כבג"ץ קיבל את עתירתו של גוף מתוקצב והוציא צו על תנאי בנוסח המבוקש בעתירה אשר בעקבותיו נוהל משא ומתן והחלטת המדינה בוטלה בהסכמה (בית המשפט העליון, 2017).
בית המשפט העליון קיבל את הסכמת המדינה לביטול החלטה שניתנה על ידה זמן קצר לפני כן, והורה כי ההחלטה תבוטל. עוד נקבע כי היה והמדינה תחליט ליישם את המתווה בעתיד לאחר עבודת מטה נוספת, יש לשמוע את נציגי קבוצת העותרים. בכך התקבלה הלכה למעשה טענת העותרים, כי ההחלטה המקורית ניתנה תוך פגיעה בחופש העיסוק שלהם (בית המשפט העליון, 2017).
בית הדין לעבודה פסק כי נפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה בדבר ביטול השתתפותם של עובדים בקורס בהתאם לזכייתם במכרז בחברה ממשלתית. נקבע, כי ההחלטה אינה מנומקת; אינה מאוזנת ועולה ממנה כי לא נשקלו פתרונות אחרים ופוגעניים פחות (דבר שצריך היה להיעשות). עוד נקבע כי ההחלטה התקבלה ללא זכות טיעון וללא שימוע כדין. ההחלטה התבטלה והעובדים נכנסו לקורס המקצועי (בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, 2016).
בית הדין האזורי לעבודה פסק כי בתקופת קיומו של משא ומתן קיבוצי במקום העבודה בין ארגון העובדים היציג לבין המעסיק, חלה מניעות של ארגון מתחרה כלפי הארגון היציג. עוד פסק בית הדין לעבודה כי בניגוד לעמדת המעסיק, הלכה זו כוחה יפה בבחינת "קל וחומר" מקום שבו לא קיים ארגון עובדים מתחרה, אלא רק פניה מצד גוף עלום שאינו גוף משפטי ולא ניתן לזהותו או אף לצרפו כצד להליך זה (בית הדין האזורי בחיפה, 2016).
בית הדין האזור לעבודה פסק כי בין צוערים (קדטים) לקצונה ימית לבית חברת השייט הרלבנטית קיימים יחסי עובד-מעסיק ועל כן היה על החברה לשלם לצוערים שכר מינימום וזכויות נוספות. התיק תלוי ועומד בבית הדין הארצי בערעור וערעור שכנגד (בית הדין האזורי בחיפה, 2016).
במסגרת עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בעניין הימנעות מחוקק המשנה מהתקנת תקנות בנושא חובת ציוות של ימאים ישראלים באניות במסע בינלאומי, ובעקבות עתירה זו, שהוגשה על ידי האיגוד הארצי לקציני הים – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הותקנו התקנות והעניין בא על תיקונו (בית המשפט העליון, 2016).
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי יו"ר הוועד בהתארגנות ראשונית זכאי להגנת בית הדין לעבודה וכי על כן – פיטוריו בטלים ויש להשיבו לעבודה. בכך נדחו טענות המעסיק כנגד אותו עובד, המועסק זה 17 שנים בחברה ונקבע כי טענות אלה אינן אלא עלילת שווא אסורה. עוד נקבע, כי יו"ר הוועד היה "אבן הראשה" בהתארגנות וכי בהתאם לדין החל יש להשיבו לעבודה (בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, 2016).
בית משפט מחוזי העביר תובענה המבוססת על חוק איסור לשון הרע לבית הדין האזורי לעבודה בקבעו, כי אין בסיומם של יחסי עבודה בין בעלי הדין כשלעצמם כדי להביא לשלילת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתביעה שבסיסה חוק איסור לשון הרע. בכך התקבלה טענת הנתבעים, העובדים, אליהם הצטרפה הסתדרות העובדים הכללית החדשה כידיד בית המשפט )בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, 2011).
בית הדין הארצי לעבודה קבע, בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, כי החלטת בית הדין האזורי לעבודה למניעת עבודתו של עובד בעבודה חדשה אצל מתחרה, בטלה. בכך נמנע יישומה של תניית אי-תחרות במקרה בו תניה זו הייתה "עירומה" ולא הייתה הצדקה למנוע מהעובד עבודה במקום החדש, תוך פגיעה קשה בחופש העיסוק שלו (בית הדין הארצי לעבודה, 2015).
בית הדין האזורי לעבודה קבע, בפשרה שקיבלה תוקף של החלטה, כי על המעסיקה, תאגיד עירוני, להעביר לעובד הנמצא בהליכי שימוע את מלוא המסמכים הרלבנטיים להליך השימוע, ובכלל זה פרוטוקול מישיבת הדירקטוריון שלא הועבר אליו קודם לכן. בהחלטה נוספת באותו הליך, קבע בית הדין האזורי קבע, בפשרה שקיבלה תוקף של החלטה, כי על המעסיקה לנהל את הליך השימוע עד תום, ולאפשר לעובד להשלים את הטיעון שלו בכתב, תוך מיצוי זכות הטיעון הנתונה לכל עובד (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2015).
בית הדין האזורי לעבודה נתן צו עשה, לפיו על המדינה להביא לידיעת הסתדרות המח"ר ואיגוד העובדים הסוציאליים את מלוא המידע בנוגע לרפורמה בבריאות הנפש ולנהל עמם משא ומתן קיבוצי בתום לב ובנפש חפצה (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2015).
בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי בין התובעת לבין עיריית רמת השרון, התקיימו יחסי עובד-מעסיק וזאת חרף פיקציה שהתקיימה עשרות שנים, כאילו מעסיקתה היא חברת המתנסים. בכך נדחו טענות העירייה וחברת המתנסים, והתקבלו טענות העובדות להתקיימות הסממנים המכירים ביחסי עובד-מעסיק בין העובדת לעירייה. במסגרת פסק דינו, הורה בית הדין האזורי לעבודה כי על הצדדים לקיים ביניהם הידברות לעניין ההפרשים הכספיים הנובעים מפסיקתו (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2015).
בית הדין הארצי לעבודה קבע, במסגרת ערעור בסכסוך קיבוצי בהליך שעניינו היה הגנה על עובד במסגרת התארגנות עובדים ראשונית, כי בית הדין האזורי לעבודה יכריע בסכסוך על סמך כלל הראיות שיובאו בפניו, וכי הקביעות העובדתיות שנקבעו בפסק הדין קמא, על ידי מותב אחר – מושא הערעור, לא יחייבו אותו ועליו להתעלם מהן (בית הדין הארצי לעבודה, 2015).
בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי עובד שפוטר על ידי חברה, מוסך המטפל ברכבים צהליים ופרטיים, בטענה של "פיטורי צמצום", יושב לעבודה. פסק הדין ניתן בהסכמה (בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, 2015).
בית הדין האזורי לעבודה קבע, בהליך זמני בתיק פרט, כי הליכי המכרז לתפקיד ראש אגף במכון התקנים הישראלי יעוכבו עד לניהול ההליך העיקרי. בית הדין קבע, כי ההליך מעורר שאלה חוקתית בדבר חופש העיסוק, ומחייב דיון ביישוב הדעת במסגרת ההליך העיקרי. עוד נקבע, כי האגף מנוהל מזה שנים על ידי ממלאי מקום ולא תיגרם אי נוחות בלתי סבירה, אם לפי שעה, תידחה בחירת מועמד במכרז. עוד קבע בית הדין, כי שוכנע כי לתובע, עובד ותיק במכון, טענות כבדות משקל לנוכח הוראת סעיף 39 לחוק ההנדסאים והטכנאים. לכאורה, הסעיף נוקט בלשון ברורה ואינו מוציא תפקיד של ראש אגף מתחולתו. לפיכך, דרישת המכון כי יקבע "תנאי סף" לתואר ראשון בהנדסה אינה מתיישבת לכאורה עם הוראות החוק. טענות המעסיקה שנסמכו בין היתר על חוזרי נציבות שירות המדינה נדחו, שכן עסקינן בעניין חוקתי, קרי זכות יסודית ל"חופש העיסוק", ועל כן יש מקום לאמץ את החוזרים (שנעשו בהסכמה עם נציגות העובדים), באופן מסויג (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, 2015).
קביעת יחידת מיקוח או שינויה, ייעשה בהסכמה בין הצדדים ליחסי העבודה ובית הדין לעבודה לא ימהר להתערב בהסכמות בין הצדדים (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).
אי צירוף טופסי הצטרפות להודעת היציגות של ארגון העובדים אינה פוסלת את הודעת היציגות . בנוסף, לא כל פגם שטופס ההצטרפות לוקה בו יהיה בו כדי לפסול את כשרות טופס ההצטרפות. יש לערוך הבחנה בין ליקויים פורמליים שנפלו בטפסים כמו שגיאה במספר ת.ז. לבין ליקויים מהותיים. ככל שקיים לארגון העובדים חשש ממשי כי מסירת רשימת המצטרפים לארגון העובדים תסכל את מהלך ההתארגנות או ככל שהעובדים חוששים ממסירת שמותיהם למעסיק בטרם הוכרעה שאלת היציגות, רשאי ארגון העובדים שלא למסור את הטפסים למעסיק ולבקש כי הבדיקה תיעשה על ידי גורם ניטראלי (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).
חזקת היציגות עומדת לזכותו של ארגון עובדים שהוכר במקום כארגון העובדים היציג במקום העבודה. ככל שארגון עובדים אחר חתם במקום העבודה על הסכם קיבוצי על אף שהוא אינו ארגון עובדים יציג, והוא מנהל משא ומתן מבלי שהוא הוכיח יציגות – הוא אינו נהנה מחזקת היציגות (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).
ההסתדרות היא ארגון עובדים "כללי", המאגד עובדים מכלל המקצועות ועל כן יש לה כשירות להיות ארגון העובדים היציג הן של העובדים במקצוע מסוים במקום העבודה והן של כלל העובדים במקום העבודה – בהתאם ליחידת המיקוח שתוגדר. לפיכך, אין משמעות לשאלה האם כאשר הצטרפו עובדים בהתארגנות ראשונית להסתדרות הם עשו זאת לצורך הצטרפות לאיגוד מקצועי או מפעלי, שכן בכל מקרה ההסתדרות יכולה לשמש כארגון יציג לשתי יחידות המיקוח (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).
בית הדין האזורי לעבודה הורה לבית הספר לאומנות "מנשר" ולבעליו לשלם לארגון העובדים מען פיצויים בגין ניהול משא ומתן בחוסר תום לב ופגיעה בזכות ההתארגנות. עוד נפסק, כי התבטאויות המעסיק נגד ההתארגנות, בין אם טרם ההכרה ביציגות ובין אם לאחריה, מקימות חזקה להשפעה ולחץ בלתי הוגן של המעסיק על העובדים במקום העבודה. כמו כן, נפסק כי המשיבים ניהלו משא ומתן בחוסר תום לב, הסתירו את התנגדותם לחתימה על הסכם קיבוצי ויצרו מצג שווא בדבר ניהול משא ומתן קיבוצי בתום לב ומתוך הכרה ביציגות. פיטורי עובדים מרכזיים במהלך ההתארגנות ופגיעה בהם הם כלי לסיכול ההתארגנות בשלביה הראשונים. אין ליצור תקופת ביניים מלאכותית, בה יוכל המעסיק להפעיל לחץ ואיומים על עובדיו במטרה שיבטלו את חברותם בארגון. על מעסיק לנהל משא ומתן קיבוצי בתום לב ועליו להרחיק את עצמו מהתערבות בהתארגנות בכל שלב משלביה ובמיוחד בשלבי ההתארגנות הראשונית בשל פערי הכוחות הקיימים במקום העבודה (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2014).
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי העיתונאים בחברת ידיעות אינטרנט, המפעילה את אתר האינטרנט Ynet, הם יחידת מיקוח נפרדת, וזאת באופן קבוע. הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הפועלת באמצעות האורגן ארגון העיתונאים בישראל, היא ארגון העובדים היציג של עיתונאי ynet במסגרת יחידת המיקוח. לפיכך, על ידיעות אינטרנט לנהל משא ומתן עם ארגון העיתונאים בישראל (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).
בית הארצי לעבודה דחה ערעור של הממונה על השכר במשרד האוצר על פסק דין של בית הדין האזורי, בו בוטל פסק בוררות שני של המוסד לבוררות מוסכמת בשירות הציבורי, מחמת חריגה מסמכות המוסד לבוררות מוסכמת. בכך, ניתן אישור לעמדת נציגות העובדים – האיגוד הארצי לקציני הים המשמש אורגן של הסתדרות העובדים הכללית החדשה – והחברה, כפי שהובעה הן במוסד לבוררות מוסכמת והן בבית הדין האזורי לעבודה, כי ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחר פסק בוררות ראשון של המוסד גובר על פסק הבוררות הראשון ומבטל אותו, וכי המוסד לא רשאי היה לבטל בפסק הבוררות השני את ההסכם הקיבוצי בין הצדדים ליחסי עבודה קיבוציים – משהנושא כלל לא הובא לפתחו. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, המאשר את ההסכם הקיבוצי, מהווה אבן דרך בהעסקת הנתבים בחברת נמל אשדוד והוא בעל חשיבות בשרטוט גבולות סמכותו של המוסד לבוררות מוסכמת ובהצבעה על חשיבות האוטונומיה של הצדדים ליחסים קיבוציים (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).
בית הדין האזורי לעבודה נתן צו הצהרתי, לפיו ארגון העיתונאים בישראל הוא ארגון העובדים היציג בחברת תכלת תקשורת בע"מ (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, 2014).
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ארגון העיתונאים בישראל הוא ארגון העובדים היציג בקרב עיתונאי ידיעות אחרונות (העיתון היומי, לאישה וכלכליסט). כל ארגון עובדים אחר מנוע מלטעון ליציגותו בקרב עיתונאי ידיעות אחרונות לפחות למשך תקופה בת 6 חודשים של יציבות ארגונית, ידיעות אחרונות מחויבת על פי דין לקיים משא ומתן עם ארגון העיתונאים בישראל לקראת חתימה על הסכם קיבוצי (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).
בית הדין האזורי לעבודה נתן פסק דין שני בעניינו של יו"ר ועד עיתונאי מעריב, שהוא ועד המשמש התא הראשוני של העובדים בעיתון החברים בארגון העיתונאים בישראל. נקבע, כי הימנעות העיתון מקליטת יו"ר הוועד לשורות העיתון, נעשתה תוך הפרת חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ניתן צו לאכיפת העסקתו של יו"ר ועד עיתונאי מעריב ולתשלום שכרו (לרבות כל התנאים הסוציאליים הנלווים), כפי שהיה טרם העברת הבעלות לאחוזת הירש בע"מ, וזאת החל ממועד פיטוריו הבלתי חוקיים. כן ניתן צו מניעה קבוע האוסר על אחוזת הירש בע"מ לפטר את יו"ר ועד עיתונאי מעריב על רקע פעילותו בהתארגנות עובדים. כן נפסק סך של 50,000 ₪ בגין פיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 10(א)(1) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, סך של 50,000 ₪ בגין פיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיף 33יא' לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2014).
בית הדין לעבודה יכול להגדיר "יחידת מיקוח זמנית" אשר תשמש ל"התנעת" יחסי העבודה הקיבוציים במקום העבודה ותשתנה עם התמשכות מערכת היחסים (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2013).
בית הדין האזורי לעבודה קבע בצו הצהרתי, כי אי קליטתו של יו"ר ועד עיתונאי מעריב לשורות עיתון מעריב נעשתה תוך הפרת חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957. ניתן צו לאכיפת העסקתו של יו"ר ועד עיתונאי מעריב ולתשלום שכרו (לרבות כל התנאים הסוציאליים הנלווים), כפי שהיה טרם העברת הבעלות לאחוזת הירש בע"מ (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2013).
בית הדין האזורי לעבודה דחה בקשה של המדינה למתן צו הצהרתי זמני הקובע כי שביתת עובדים הינה שביתה בלתי חוקית ובלתי מוגנת. בית הדין קבע, כי מדובר בנושאים מובהקים הנכנסים בגדרה של שביתה כלכלית מותרת, משום שהם נוגעים באופן ברור לתנאי העבודה של העובדים (בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, 2012) .
בית הדין האזורי לעבודה פסק כי הותרת מכתב הפיטורים שנמסר לפעיל התארגנות עובדים ראשונית, עיתונאי ב – ynet וחבר בארגון העיתונאים בישראל, על כנו, תביא לפגיעה חמורה בהתארגנות הראשונית של העיתונאים אצל המעסיקה, ומשום כך ביטל את פיטוריו (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2012).
בית הדין הארצי לעבודה קבע, בערעור שהגישה הסתדרות העובדים הכללית החדשה נגד חברת רכבת ישראל בע"מ ומשרד התחבורה, כי במקרה בו נאבקים עובדים מאורגנים כנגד כוונות החברה לבצע שינוי מבני רחב היקף, בדמות מיקור חוץ, רשאית נציגות העובדים לקיים שביתה וכי זכות השביתה עומדת להסתדרות במקרים של שינוי מבני עתידי. עוד נקבע, כאשר חזקה היא כי שינוי מבני כאמור יפגע בזכויות העובדים והעבודה המאורגנת. זכות השביתה עומדת לעובדים גם אם המדובר בפגיעה אפשרית, מידית או עתידית. בנסיבות בהן המדובר במעורבות של המדינה כבעל מניות בחברת הממשלתית הרי שההחלטה על מיקור החוץ אינה בכובעה של המדינה כריבון ולפיכך אין לקבל את הטענה כי השביתה היא שביתה פוליטית, אלא שביתה מעין-פוליטית מותרת) בית הדין הארצי לעבודה, 2011).
בית משפט מחוזי העביר תובענה המבוססת על חוק איסור לשון הרע לבית הדין האזורי לעבודה בקבעו, כי אין בסיומם של יחסי עבודה בין בעלי הדין כשלעצמם כדי להביא לשלילת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתביעה שבסיסה חוק איסור לשון הרע. בכך התקבלה טענת הנתבעים, העובדים, אליהם הצטרפה הסתדרות העובדים הכללית החדשה כידיד בית המשפט )בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, 2011).
בית הדין הארצי לעבודה דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי החברה ובכך קיבל את החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה, בקו אחד עם טענות נציגות העובדים – הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד עובדי רכבת ישראל, כי אין ליתן צו מניעה זמני נגד צעדים ארגוניים שננקטו וכי במקרים הולמים וכיוצא מהכלל ניתן לשייך צעדים ארגוניים שנוקטים בהם העובדים בפועל (בעניין נוהל חדש שנכנס בחברה), להודעות קיימות על סכסוכי עבודה (שלא התייחסו ישירות לנוהל). עוד נקבע, כי שיבושי העבודה שננקטו אינם נוגדים התחייבות נציגות העובדים לשקט תעשייתי, שניתנה בעניינים אחרים (בית הדין הארצי לעבודה, 2011).
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את בקשת הסתדרות העובדים הכללית החדשה, להכרה בהיותה הארגון היציג היחיד של עובדי חברת ספרינט מוטורוס בע"מ (סונול), תוך קביעת תקופת מניעות לאחריה יוכלו העובדים לבחור להתאגד בארגון עובדים אחר (בית הדין הארצי לעבודה, 2010).
בית הדין האזורי לעבודה סילק על הסף של תביעה נגד ארגון עובדים בגין ייצוג בלתי הולם (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2010).
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי בהעדר הוראה בהסכם הקיבוצי המיוחד בדבר המשכורת ותנאי העבודה של הרנטגנאים במגזר הציבורי, המאפשר למדינה להוציא עובדים בכלל ועובדי רנטגן בפרט מתחולתו, ההסכם הקיבוצי חל על כל עובדי הרנטגן במגזר הציבורי לרבות המשיבות והן זכאיות לתנאים שנקבעו בו. בכך התקבלה עמדת העובדים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהצטרפה להליך מכוח סעיף 30 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (בית הדין הארצי לעבודה, 2009).
בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי המגמה הכללית העולה מפסיקתו של ביה"ד הארצי לעבודה משקפת תפיסה לפיה יש להרחיב את זכות העמידה של "העותר הציבורי". כפי שנפסק, במערכת היחסים המאפיינת את משפט העבודה והמיוחדת לו, ניתן לראות בגופים ציבוריים כגון ועדי עובדים, ארגוני עובדים ומעבידים, 'עותרים ציבוריים' אשר להם ענין ציבורי בעל ערך מוסף, מכוח האינטרס המיוחד והאינהרנטי שיש להם ביחסי העבודה ומעורבותם במערכת יחסים זו. בכך התקבלה טענת הארגון, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שביקש להתייצב לימינו של העובד, שלפי הטענה החברה התנכלה לו בשל פעילותו הארגונית (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2009).
בית הדין הארצי דחה את טענות חברת החשמל לישראל, וקיבל את טענות הסתדרות העובדים הכללית החדשה והמזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל, כי העיצומים בהם נקטו כנגד מערכת ה- ERP הם בגדר שביתה מעין-פוליטית מותרת, דו-תכליתית, המכוונת הן כנגד עצם ביצוע הרפורמה במשק החשמל והן כאמצעי לחץ במסגרת המו"מ בעניין השלכות הרפורמה על תנאי עבודתם ועל זכויותיהם של עובדי החברה. מדובר אפוא בשביתה שאינה אסורה באופן גורף, והיא לגיטימית בתנאים מסוימים. בעת הזו סירובם של עובדי חברת החשמל להפעיל את מודול הרכוש הקבוע, מטרתו העיקרית להוות אמצעי לחץ במסגרת המו"מ בעניין השלכות הרפורמה על זכויות העובדים. כלומר, אין כאן "שביתה פוליטית" אסורה, אלא "שביתה מעין פוליטית" לגיטימית (בית הדין הארצי לעבודה, 2007).
בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי המטרות העיקריות העומדות ביסוד שיטת המכרז לשם קבלת עובדים הן: א. להבטיח כי הטובים והמוכשרים שבין המועמדים יתקבלו לעבודה. ב. שמירה על שוויון ההזדמנויות. ג. להבטיח קבלת עובדים ללא שרירות ותוך ניתוק הליך הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים. בענייננו, אין חולק כי ההסכם הקיבוצי בא לשנות את המצב ולמנוע מצב בו נבחרים עובדים לפי קשרים ולא לפי כישורים, ובה בעת אין גם חולק שאין איסור על בני משפחה להגיש מועמדותם למכרז האמור. ההסכם בא לתת מענה למתח הקיים בין הצורך למנות את העובדים המתאימים ביותר לתפקיד, תוך מניעת העדפתם של קרובי משפחה שאינם מתאימים לתפקיד בשל היותם קרובי משפחה, ומאידך, מניעת אי קבלתם לעבודה של קרובי משפחה המתאימים לתפקיד, רק בשל היותם בני משפחה (בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, 2007).