הישגים בולטים

בית הדין האזורי לעבודה סילק על הסף תביעה נגד ועד עובדים בגין ייצוג בלתי הולם (בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, 2019).

בית הדין לעבודה קבע כי מדובר בהפעלה מידתית של זכות השביתה על ידי נציגות העובדים. מדובר בפגיעה שבעיקרה הינה כלכלית ושעומדת בתכלית מימוש זכות השביתה. התערבות בזכות השביתה דווקא בשלב זה "יוציא את העוקץ" מן הצעדים שנוקטים העובדים (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, 2018)

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הקפיא את חקיקת פיצול תאגיד השידור הציבורי בשים לב לסוגיות החוקתיות שעולות מן העתירות בפניו ובכלל זה פגיעות בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובזכות ההתארגנות של העיתונאים, בצד פגיעות במרקם הדמוקרטי ובחופש הביטוי של הציבור על היבטיו השונים (בית המשפט העליון, 2017).

ערעור של ארגון העובדים התקבל ונקבע כי אין לראות בכל הקונצרן כולו כיחידת מיקוח אחת. בהקשר זה נקבע כי לא די בכך שחברות אחיות במסגרת הקונצרן מתנהלות בשיתוף פעולה כזה או אחר ביניהן, ואף לא די בכך שמפעלי הקונצרן שוכנים חלקם בסמיכות גיאוגרפית, כאשר עובדי החברה עובדים במפעלים מוגדרים השייכים לחברה בלבד ומופעלים על ידו (בית הדין הארצי לעבודה, 2017).

בית הדין הארצי קבע שיש לראות במועד הגשת הבקשה להכרה בבית הדין האזורי לעבודה כמועד הקובע לבחינת היציגות ולא במועד הראשון בו הודיע ארגון העובדים למעסיק במכתב כי הוא ארגון העובדים היציג (בית הדין הארצי לעבודה, 2017).

נוכח קיומן של ראיות לכאוריות לזכאות המבקשת לסעד המבוקש, ומאחר שמאזן הנוחות נוטה לטובתה, ניתן צו מניעה זמני כנגד הפסקת כהונת המבקשת בתפקידה הן כעובדת והן כנבחרת ציבור. טענות המעסיקה כי די בכך שהעובדת מקבלת שכר נדחו ובכך התקבלה טענת העובדת כי פגיעה בה כעובדת יכול ותהא בכך שנפגע מעמדה (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2017).

בית המשפט העליון בשיבתו כבג"ץ קיבל את עתירתו של גוף מתוקצב והוציא צו על תנאי בנוסח המבוקש בעתירה אשר בעקבותיו נוהל משא ומתן והחלטת המדינה בוטלה בהסכמה (בית המשפט העליון, 2017).

בית המשפט העליון קיבל את הסכמת המדינה לביטול החלטה שניתנה על ידה זמן קצר לפני כן, והורה כי ההחלטה תבוטל. עוד נקבע כי היה והמדינה תחליט ליישם את המתווה בעתיד לאחר עבודת מטה נוספת, יש לשמוע את נציגי קבוצת העותרים. בכך התקבלה הלכה למעשה טענת העותרים, כי ההחלטה המקורית ניתנה תוך פגיעה בחופש העיסוק שלהם (בית המשפט העליון, 2017).

בית הדין לעבודה פסק כי נפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה בדבר ביטול השתתפותם של עובדים בקורס בהתאם לזכייתם במכרז בחברה ממשלתית. נקבע, כי ההחלטה אינה מנומקת; אינה מאוזנת ועולה ממנה כי לא נשקלו פתרונות אחרים ופוגעניים פחות (דבר שצריך היה להיעשות). עוד נקבע כי ההחלטה התקבלה ללא זכות טיעון וללא שימוע כדין. ההחלטה התבטלה והעובדים נכנסו לקורס המקצועי (בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, 2016).

בית הדין האזורי לעבודה פסק כי בתקופת קיומו של משא ומתן קיבוצי במקום העבודה בין ארגון העובדים היציג לבין המעסיק, חלה מניעות של ארגון מתחרה כלפי הארגון היציג. עוד פסק בית הדין לעבודה כי בניגוד לעמדת המעסיק, הלכה זו כוחה יפה בבחינת "קל וחומר" מקום שבו לא קיים ארגון עובדים מתחרה, אלא רק פניה מצד גוף עלום שאינו גוף משפטי ולא ניתן לזהותו או אף לצרפו כצד להליך זה (בית הדין האזורי בחיפה, 2016).

בית הדין האזור לעבודה פסק כי בין צוערים (קדטים) לקצונה ימית לבית חברת השייט הרלבנטית קיימים יחסי עובד-מעסיק ועל כן היה על החברה לשלם לצוערים שכר מינימום וזכויות נוספות. התיק תלוי ועומד בבית הדין הארצי בערעור וערעור שכנגד (בית הדין האזורי בחיפה, 2016).

במסגרת עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בעניין הימנעות מחוקק המשנה מהתקנת תקנות בנושא חובת ציוות של ימאים ישראלים באניות במסע בינלאומי, ובעקבות עתירה זו, שהוגשה על ידי האיגוד הארצי לקציני הים – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הותקנו התקנות והעניין בא על תיקונו (בית המשפט העליון, 2016).

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי יו"ר הוועד בהתארגנות ראשונית זכאי להגנת בית הדין לעבודה וכי על כן – פיטוריו בטלים ויש להשיבו לעבודה. בכך נדחו טענות המעסיק כנגד אותו עובד, המועסק זה 17 שנים בחברה ונקבע כי טענות אלה אינן אלא עלילת שווא אסורה. עוד נקבע, כי יו"ר הוועד היה "אבן הראשה" בהתארגנות וכי בהתאם לדין החל יש להשיבו לעבודה (בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, 2016).

בית משפט מחוזי העביר תובענה המבוססת על חוק איסור לשון הרע לבית הדין האזורי לעבודה בקבעו, כי אין בסיומם של יחסי עבודה בין בעלי הדין כשלעצמם כדי להביא לשלילת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתביעה שבסיסה חוק איסור לשון הרע. בכך התקבלה טענת הנתבעים, העובדים, אליהם הצטרפה הסתדרות העובדים הכללית החדשה כידיד בית המשפט )בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, 2011).

בית הדין הארצי לעבודה קבע, בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, כי החלטת בית הדין האזורי לעבודה למניעת עבודתו של עובד בעבודה חדשה אצל מתחרה, בטלה. בכך נמנע יישומה של תניית אי-תחרות במקרה בו תניה זו הייתה "עירומה" ולא הייתה הצדקה למנוע מהעובד עבודה במקום החדש, תוך פגיעה קשה בחופש העיסוק שלו (בית הדין הארצי לעבודה, 2015).

בית הדין האזורי לעבודה נתן צו עשה, לפיו על המדינה להביא לידיעת הסתדרות המח"ר ואיגוד העובדים הסוציאליים את מלוא המידע בנוגע לרפורמה בבריאות הנפש ולנהל עמם משא ומתן קיבוצי בתום לב ובנפש חפצה (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2015).

בית הדין הארצי לעבודה קבע, במסגרת ערעור בסכסוך קיבוצי בהליך שעניינו היה הגנה על עובד במסגרת התארגנות עובדים ראשונית, כי בית הדין האזורי לעבודה יכריע בסכסוך על סמך כלל הראיות שיובאו בפניו, וכי הקביעות העובדתיות שנקבעו בפסק הדין קמא, על ידי מותב אחר – מושא הערעור, לא יחייבו אותו ועליו להתעלם מהן (בית הדין הארצי לעבודה, 2015).

חובת מעסיק במקום עבודה מאורגן לנהל היוועצות (לכל הפחות) ביחס לפיטורי צמצום
בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי עובד שפוטר על ידי חברה, מוסך המטפל ברכבים צהליים ופרטיים, בטענה של "פיטורי צמצום", יושב לעבודה. פסק הדין ניתן בהסכמה (בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, 2015).

קביעת יחידת מיקוח או שינויה, ייעשה בהסכמה בין הצדדים ליחסי העבודה ובית הדין לעבודה לא ימהר להתערב בהסכמות בין הצדדים (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).

חזקת היציגות עומדת לזכותו של ארגון עובדים שהוכר במקום כארגון העובדים היציג במקום העבודה. ככל שארגון עובדים אחר חתם במקום העבודה על הסכם קיבוצי על אף שהוא אינו ארגון עובדים יציג, והוא מנהל משא ומתן מבלי שהוא הוכיח יציגות – הוא אינו נהנה מחזקת היציגות (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).

בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי העיתונאים בחברת ידיעות אינטרנט, המפעילה את אתר האינטרנט Ynet, הם יחידת מיקוח נפרדת, וזאת באופן קבוע. הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הפועלת באמצעות האורגן ארגון העיתונאים בישראל, היא ארגון העובדים היציג של עיתונאי ynet במסגרת יחידת המיקוח. לפיכך, על ידיעות אינטרנט לנהל משא ומתן עם ארגון העיתונאים בישראל (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).

בית הדין האזורי לעבודה נתן צו הצהרתי, לפיו ארגון העיתונאים בישראל הוא ארגון העובדים היציג בחברת תכלת תקשורת בע"מ (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, 2014).

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ארגון העיתונאים בישראל הוא ארגון העובדים היציג בקרב עיתונאי ידיעות אחרונות (העיתון היומי, לאישה וכלכליסט). כל ארגון עובדים אחר מנוע מלטעון ליציגותו בקרב עיתונאי ידיעות אחרונות לפחות למשך תקופה בת 6 חודשים של יציבות ארגונית, ידיעות אחרונות מחויבת על פי דין לקיים משא ומתן עם ארגון העיתונאים בישראל לקראת חתימה על הסכם קיבוצי (בית הדין הארצי לעבודה, 2014).

בית הדין לעבודה יכול להגדיר "יחידת מיקוח זמנית" אשר תשמש ל"התנעת" יחסי העבודה הקיבוציים במקום העבודה ותשתנה עם התמשכות מערכת היחסים (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2013).

בית הדין האזורי לעבודה קבע בצו הצהרתי, כי אי קליטתו של יו"ר ועד עיתונאי מעריב לשורות עיתון מעריב נעשתה תוך הפרת חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957. ניתן צו לאכיפת העסקתו של יו"ר ועד עיתונאי מעריב ולתשלום שכרו (לרבות כל התנאים הסוציאליים הנלווים), כפי שהיה טרם העברת הבעלות לאחוזת הירש בע"מ (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2013).

בית הדין האזורי לעבודה דחה בקשה של המדינה למתן צו הצהרתי זמני הקובע כי שביתת עובדים הינה שביתה בלתי חוקית ובלתי מוגנת. בית הדין קבע, כי מדובר בנושאים מובהקים הנכנסים בגדרה של שביתה כלכלית מותרת, משום שהם נוגעים באופן ברור לתנאי העבודה של העובדים (בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, 2012) .

בית הדין האזורי לעבודה פסק כי הותרת מכתב הפיטורים שנמסר לפעיל התארגנות עובדים ראשונית, עיתונאי ב – ynet וחבר בארגון העיתונאים בישראל, על כנו, תביא לפגיעה חמורה בהתארגנות הראשונית של העיתונאים אצל המעסיקה, ומשום כך ביטל את פיטוריו (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2012).

בית משפט מחוזי העביר תובענה המבוססת על חוק איסור לשון הרע לבית הדין האזורי לעבודה בקבעו, כי אין בסיומם של יחסי עבודה בין בעלי הדין כשלעצמם כדי להביא לשלילת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתביעה שבסיסה חוק איסור לשון הרע. בכך התקבלה טענת הנתבעים, העובדים, אליהם הצטרפה הסתדרות העובדים הכללית החדשה כידיד בית המשפט )בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, 2011).

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את בקשת הסתדרות העובדים הכללית החדשה, להכרה בהיותה הארגון היציג היחיד של עובדי חברת ספרינט מוטורוס בע"מ (סונול), תוך קביעת תקופת מניעות לאחריה יוכלו העובדים לבחור להתאגד בארגון עובדים אחר (בית הדין הארצי לעבודה, 2010).

בית הדין האזורי לעבודה סילק על הסף של תביעה נגד ארגון עובדים בגין ייצוג בלתי הולם (בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, 2010).