פרס גולדה

עורכי הדין במשרד שמו להם כדגל ליתן דגש על פעילות פרו בונו במשרד לצד פעילות משפטית. במסגרת פעילות הפרו בונו, עורכי הדין במשרד מלווים את מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה ואת פרס ראשת הממשלה גולדה מאיר לצד פעילים נוספים ובני משפחתה של גולדה מאיר ז"ל.

על גולדה

גולדה מאיר, החלה את פעילותה הציבורית כיו"ר "מועצת הפועלות" בהסתדרות והגיעה עד לפסגה ראשת הממשלה הראשונה של ישראל, והיחידה עד כה.

מאיר ניפצה את תקרת הזכוכית זמן רב לפני שהמונח היה שגור בפי כל. היא הייתה לשרת העבודה (אז קראו לזה "משרד העבודה והבינוי") המשפיעה ביותר מאז ומעולם. בשנותיה הראשונות והקריטיות כל כך של המדינה, עסקה מאיר בשיכון ובניית תשתיות, יישוב עולים, התמודדות עם בעיות אבטלה הקשות ויצירת תשתיות תחבורה שזכו לכינוי "כבישי גולדה", כבישים שנסללו לעיירות הפיתוח.

את 7 השנים שבהן כיהנה במשרד העבודה כינתה "השנים היפות שלי". באותן שנים היא יזמה, גיבשה ויישמה תכנית חקיקה מרשימה וחסרת תקדים. גולת הכותרת הייתה חוק הביטוח לאומי שכונה אז "חוק גולדה". החוק הסדיר לראשונה את מערכת הביטחון הסוציאלי של כל האזרחים – דמי אבטלה, לידה, קצבאות זקנה וילדים, קצבאות נכות ועוד.

בנוסף לכך חוקקה מאיר שורה של חוקי עבודה (חוקי מגן) המהווים עד היום את המסד של משפט העבודה בישראל: חוק חיילים משוחררים, חוק שירות מילואים, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נוער, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק שירות התעסוקה, חוק שכר שווה, חוק פיצויי פיטורים, חוק יישוב סכסוכי עבודה וחוק הסכמים קיבוציים. כל החוקים האלה הם פרי יוזמתה ופעילותה המאומצת כמי שעמדה בראש המשרד באותן שנים, וכולם התקבלו במהלך כהונתה (למעט חוק שירות התעסוקה, חוק פיצויי פיטורים וחוק שכר שווה – שהגתה והובילה אך התקבלו רק לאחר תום כהונתה).

בתפקידה הבא, שרת החוץ, כיהנה במשך עשר שנים. מאיר הובילה ופיתחה רשת של קשרים בין מדינת ישראל המבודדת של אז לבין מדינות העולם השלישי, בהן מדינות אפריקה. היא ראתה חשיבות עצומה בשילובן של הנשים במאמצי הפיתוח של המדינות הצעירות שאך השתחררו מעול הקולוניאליזם, ולצורך כך גם הקימה ב-1961 את "מרכז כרמל", שנועד לסייע לקידום נשים ממדינות מתפתחות על ידי מתן הכשרות מקצועיות בנושאים החיוניים לפיתוח ארצותיהם. המרכז פעיל גם היום ומיישם את חזונה של גולדה מאיר לשיתוף פעולה בין לאומי של נשים באמצעות הכשרות בארץ ובחו"ל.

גולדה מאיר נבחרה לתפקיד ראש הממשלה ישראל אחרי שהועדפה על פני שני גנרלים מעוטרים (יגאל אלון ומשה דיין) ועל פני אחד מאבות הכלכלה הישראלית (פנחס ספיר). היא הנהיגה את המדינה במשך 5 שנים מורכבות וגורליות.

גולדה מאיר כתבה באוטוביוגרפיה שלה: "העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני אישה מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות, כשם שלא עוררה בי את המחשבה שמצבם של הגברים עדיף על זה של הנשים – או שזה אסון ללדת ילדים. בכלל לא. וגברים מעולם לא נהגו בי לפנים משורת הדין".

על הפרס

במסגרת פעילותם של מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה ושל משרד עורכי הדין בשה זבידה סבוראי מוענק מדי שנה פרס למוסד ו/או אדם ו/או חבר בני אדם בגין פעילות מיוחדת וראויה לציון או עבודה אקדמית הקשורים לתחומי פעילותה השונים של גולדה מאיר, ובכלל זה מדינת רווחה, שוויון חברתי וכלכלי, זכויות עובדים ויחסי עבודה, פעילות לקידום שלום וביטחון, וקידום מנהיגות נשים בחברה.

מטרת הפרס הינה לעודד שמירה ופיתוח הערכים והזכויות המנויים לעיל על ידי מתן פרסים כספיים לגורמים התורמים תרומה משמעותית להשגת התכליות האמורות.

הפרס מוענק על ידי ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס ומונה חמישה חברים.

הזוכים בפרס ראשת הממשלה גולדה מאיר לשנת 2019 הם שדולת הנשים בישראל וכפר הנוער החינוכי התיישבותי ניצנה.

הזוכים בפרס ראשת הממשלה גולדה מאיר בשנת 2018 הם עמותת קו לעובד והאח יוחנן אליחי.

חברי ועדת הפרס בשנת 2018 שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה, נשיאת מכללת אורנים פרופ' יערה בר און, פרופ' יחיעם וייץ, אוניברסיטת חיפה, שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ועו"ד ד"ר מורן סבוראי, משרד בשה זבידה סבוראי.

בראש ועדת הפרס בשנת 2019 עמדה שופטת בית המשפט העליון (דימוס) אילה פרוקצ׳יה. חברי ועדת הפרס הם פרופ' יערה בר-און, נשיאת מכללת אורנים; השגריר גיל השכל; שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ויו"ר עמותת גולדה מאיר למנהיגות וחברה; ועו"ד ד"ר מורן סבוראי ממשרד בשה זבידה סבוראי.

הזמנה להציע מועמד/ת

פרס ראשת הממשלה גולדה מאיר לשנת 2020

פרס גולדה
מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה הינה עמותה שמטרתה להנציח את זכרה ופועלה של ראשת ממשלת ישראל הרביעית גולדה מאיר ז"ל, האישה היחידה שכיהנה בתפקיד זה מאז קום המדינה.
לאתר העמותה

ועדת הפרס:

כב' שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה, יו"ר הוועדה ד"ר חגי צורף, ראש תחום תיעוד והנצחה בארכיון המדינה השגריר גיל השכל, סמנכ"ל משרד החוץ וראש אגף מש"ב מר שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ויו"ר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, משרד עוה"ד בשה זבידה סבוראי

בשנת 2020 יעניק מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה (ע"ר) פרס למוסד ו/או אדם ו/או חבר בני אדם בגין פעילות מיוחדת וראויה לציון או עבודה אקדמית בנושא פועלה של גולדה מאיר, ובכלל זה: מדינה רווחה ושוויון חברתי וכלכלי, זכויות עובדים ויחסי עבודה, שאיפה לשלום וביטחון, קידום מנהיגות נשים בחברה ויחסי חוץ

מטרתו המוצהרת של הפרס היא לעודד שמירה על ערכים אלה, על ידי מתן פרטים כספיים לעוסקים במלאכה זו.

הצעות למועמד/ת לפרס לשנת תש"פ, הכוללות פרטים על המועמד/ת ותיאור מקיף ככל האפשר על פעילותו/ה בצירוף המלצות ככל הניתן, יש להפנות בכתב בחמישה עותקים לא יאוחר מיום 28.2.2020 לכתובת:

מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה (ע"ר) רחוב מצדה 7, בני ברק 5126112

לבירורים נוספים, אפשר לפנות בטלפון 03-7743000

יום עיון לציון 60 שנה למש"ב ו-120 שנה להולדתה של גולדה מאיר

ב-1 במאי 2018, יתקיים במשרד החוץ, בשיתוף עם מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, יום עיון לציון 60 שנה למש"ב ו-120 שנה להולדתה של גולדה מאיר, חלוצת סיוע החוץ של ישראל. בכינוס ישתתפו דיפלומטים בהווה ובעבר, חברי כנסת ואישים נוספים. במעמד זה גם יוכרזו הזוכים בפרס ראשת הממשלה גולדה מאיר ויחולקו הפרסים במעמד שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה.

לאישור השתתפות יש להקליק על הקישור המופיע בהזמנה ולמלא הפרטים המבוקשים לא יאוחר מ-24 באפריל